לצפיה בסיפור

הממד ה-12

על הכסא הגבוה מתחת לעץ האלון אני מעביר את הזמן, משחזר את החיוך
הנבוך של פרופסור מישקין ואת הקריצה הקטנטנה עם התכנסות הגבות
העבותות, מוצף געגועים אל התאים האפורים העוטפים את התאים הלבנים
כקליפה מגוננת. ממעמקים אני מעלה את זכרון הרעיונות המישקיניים שיצרה
רשת הסינפסות המסועפת והשתקפותם במשפטים הקצרים שהובילו אותנו אל
הפתרונות. אותם ניצוצות זערוריים שהבעירו אש גדולה, עבורה דחיתי את
העלייה לארץ במשך חמש שנים...